בדיקת יציבות מבנה

המבנים בהם אנו חיים ועובדים נבנו תוך מחשבה על יציבותם ובטיחותם, אך לכל מבנה יש אורך חיים ובשלב כלשהו הוא עשוי להימצא כלא יציב. בדיקת יציבות מבנים היא שם כולל לתהליך אותו מבצע מהנדס בניין להערכת יציבותו של מבנה בין אם בית פרטי, בניין קומות, מבנה ציבורי וכו'. המהנדס נעזר הן בניסיונו, מומחיותו ומקצועיותו והן בטכנולוגיות מתקדמות.

על ידי מי נערכת בדיקת יציבות מבנה?

בדיקת יציבות מבנה נערכת אך ורק על ידי מהנדס בניין מוסמך המחזיק ברישיון ורשום בפנקס המהנדסים והאדריכלים בענף הנדסה אזרחית מדור מבנים, קונסטרוקטור. הערכת יציבות מבנה חשוב כי תעשה על ידי מהנדס בניין בעל ניסיון בפיקוח מבנים ולא רק בתכנונם. נדרשת לא רק יכולת תכנונית במקרה זה אלא גם יכולת אבחון מקיפה של מצבו ההנדסי של המבנה. לרוב, העוסקים במלאכה זו הם מהנדסים בכירים, וותיקים ובעלי ניסיון ניכר בתחום.

מתי נהוג לערוך בדיקת יציבות למבנה?

בדיקת יציבות למבנה נערכת במספר מצבים:
1. כאשר יש חשש ליציבותו של מבנה – כאשר עולה חשש ליכולתו של מבנה להמשיך לשמש את דייריו. לרוב, הבדיקה תערך על ידי מהנדס מטעם הרשות המקומית. במידה והמהנדס ימצא כי הבניין אינו יציב הוא יכריז עליו כמבנה מסוכן. בעל המבנה או דייריו יוכלו לערער על הקביעה על ידי הזמנת בדיקה עצמאית.
2. לקראת ביצוע חיזוק מפני רעידות אדמה – בניין הנבנה לפני שנת 1980 או אחרי שנה זו אך יש חשש כי אינו מוגן מפני רעידת אדמה. על מנת להעריך את יציבותו של הבניין במקרה של רעש אדמה יש לערוך בדיקה מקיפה, הן סקירה הנדסית של המבנה והן בחינה של מצבו בפועל.
3. טרם רכישה – טרם רכישת בית, בניין מגורים, מבנים ניידים ארעיים או מבנה מסחרי ניתן לערוך בדיקת יציבות.

כיצד נערכת הבדיקה?

על מנת לאבחן את יציבותו של מבנה, על מהנדס הבניין לאסוף כמה שיותר מידע על המבנה – הן מידע תכנוני/הנדסי והן מידע על מצבו בפועל. התחנה הראשונה של המהנדס היא תיק המבנה בו מפורטות התכניות ההנדסיות של המבנה ושינויים ותוספות שנערכו במהלך השנים. לאחר מכן, המהנדס יבקר באתר ויאבחן את המבנה ויזואלית. לאור ניסיונו של המהנדס הוא יוכל לאבחן מקורות המהווים חשש ליציבות המבנה כגון עמודים שניזוקו, שקיעה של המבנה, חדירת מים ועוד. לאחר הבדיקה הוויזואלית, בהתאם למטרת הבדיקה, מצבו של המבנה ולשיקולו של המהנדס, יערכו בדיקות נוספות כגון:
• בדיקת חוזקו של הבטון (קשיות שטח הפנים) - הבדיקה מבוצעת על מנת להעריך את חוזקו של הבטון המרכיב את המבנה. את הבדיקה עורכים באמצעות פטיש רתע הידוע גם כפטיש שמידט. הבדיקה מאפשרת לקבוע את חוזקו של הבטון לעומק של כ-30 ס"מ.
• סדקים – סדקים מזוהים ומאובחנים ויזואלית ועל ידי בדיקות רדיוגרפיה לאבחון סדקים בעומק הבטון.
• קורות פלדה – קורות פלדה עוברות בתוך יציקת הבטון, ניתן לאבחן את מידת הקורוזיה שלהן על ידי בדיקה המאבחנת התנגדות אלקטרומגנטית.
• בדיקת יסודות המבנה – בחינה של יסודות המבנה תעשה לאחר חשיפתם (בשני מקומות לפחות). הבדיקה היא ויזואלית וכן תוך שימוש בטכניקות אבחון שונות. בבניינים המבוססים על כלונסאות נהוג לערוך בדיקות סוניות (גלי קול) לאבחון עומק הכלונסאות ואיכותן.
בתום שלב איסוף הנתונים יוכל המהנדס להחליט האם המבנה יציב דיו או שיש לערוך חיזוק למבנה. המהנדס יבחן את הנתונים לאור תקני הבנייה והבטיחות הקיימים והמקובלים בענף. בסוך הערכתו יגיש דו"ח מפורט אודות מסקנותיו, לרוב בתוספת המלצות לשיפור יציבותו של המבנה.

למידע נוסף על ביקורת ובדיקת מבנים - לחצו כאן